לקחי החורבן שלי
אסף גולןה אב, תשעג12/07/2013נכון קשה לאהוב אח ששונא אותך ואף מזלזל בפומבי ובבוטות בכל הערכים בהם אתה מאמין. אלא שזהו מבחנו האמיתי של הציבור המאמין במדינת ישראל.
תגיות:חורבן בית המקדשתשעה באבגוש קטיףהמאמר פורסם לראשונה בעיתון מקור ראשון
אחת המסקנות המרכזיות שניתן ללמוד מהמתרחש במדינות ערב בשנתיים האחרונות קשורה במפתיע לימי בין המצרים בהם נמצא כעת לוח השנה העברי. הכוונה כמובן לעובדה שללא סולידריות חברתית לא יכולה להתקיים באמת מסגרת מדינית אמיתית ואפקטיבית שתיטיב עם אזרחיה. חשיבותה של עובדה זו נובעת בין השאר מהתעצמות הפערים החברתיים והרעיוניים במדינת ישראל בשני העשורים האחרונים. משום מה חיים בינינו מספיק ישראלים שמוכנים למען האמת הפנימית שלהם להחריב את הכל יהיה המחיר אשר יהיה. אלא שאמת מהסוג שמחריב את המציאות היא בעצמה השקר הגדול ביותר כיון שהיא מחסלת את הבסיס עליו היא היתה אמורה לצמוח ולשגשג.
זו גם הסיבה מדוע דווקא בימים אלו צריך הימין הישראלי למחול על חטאי השמאל כלפיו, חטאים הכוללים בין השאר נידוי חברתי רב שנים, החרבת חבל ימית, הגירוש מעזה ועוד מעשים רבים מעוררי פלצות שנעשו לאורך השנים. מחילה מהסוג הזה אינה ויתור אידיאולוגי ואינה ביטוי לנמיכות רוח או להעלמת עין ממעשים שלא יעשו. מדובר כאן בהכרה שכדי שמדינת ישראל תשרוד אסור למחנות השונים בארץ להגיע לרמת הניכור שקיימת בין הסונים לשיעים ובין האסלאמיסטים לחילונים. העם היהודי אינו יכול להרשות לעצמו מחזות אימה כמו אלו המתרחשים בסוריה, במצרים, בעיראק ובשאר מדינות ערב הסובבות אותנו. המשפט בנין האומה באהבת חינם אינו רק מליצה קלישאתית במקרה של עם ישראל אלא מסקנת חיים אמיתית שנובעת מ-3000 שנות היסטוריה ישראלית.
נכון קשה לאהוב אח ששונא אותך ואף מזלזל בפומבי ובבוטות בכל הערכים בהם אתה מאמין. אלא שזהו מבחנו האמיתי של הציבור המאמין במדינת ישראל. שהרי מבחנה האמיתי של האמונה הוא בשאלה האם היא ערך שמצליח להפריח את העולם או שמדובר בעוד דרך לבטא את האגואיזם האנושי שמעמיד את הפרט במרכז ובז לאחר באשר הוא אחר.
חודש מנחם אב מבחינה זו מהווה כל שנה גל עד קיומי לאפשרות האחרת. להחרבה בשם שנאת חינם, בשם נוקדנות קיצונית עד אימה שלא מסוגלת למחול ולא מסוגלת לקבל את האחר גם אם מחיר אי הקבלה הוא החרבת המדינה היהודית ובית המקדש. במילא הדרך היחידה המובילה לתיקון החורבן הזה אינה רק עצם הצום הפיזי אלא ההפנמה של הכאב הנפשי והצער שגלומים בו על מדינה ישראלית עברית עתיקה שאזרחיה לא ידעו לשים בצד את המחלוקות ביניהם גם כשהאויב הרומאי צר על החומות מבחוץ. הרגשת הכאב הזה, ההבנה כי האמת הגדולה ביותר כוללת בתוכה גם את השלום בתוכנו היא הכפרה האמיתית על חטאי העבר והיא זו שתאפשר לנו לבנות מחדש את ארצנו העתיקה בצורה בריאה וניצחית.